גברים שבוהים בעיזים
7 בפברואר, 2010 מאת ג'וני אפרמן
"The Men Who Stare at Goats –"הגברים שבוהים בעזים
גאוגרפיה: ארה'ב 2010
מי בכיסא? גרנט הסלוב (נמאס לו לשחק טרוריסט ערבי)
מה הקטע? קומדיה
על השעון? 94 דקות
נוחת אצלנו? 28.1.2010
יעלו ויבואו: ג'ורג' קלוני ( כמו יין שמשתבח עם השנים), יוהאן מקגרגור (הייתי בגלגול הקודם לוחם ג'דאי תשאלו את יודה), ג'ף ברידג'ס (הייתי בגלגול הקודם היפי), קווין ספייסי (יש לנו פנים של מניאק, כנראה בגלל זה הוא כלכך אמין)
אורחי הכבוד: סטפן לנג (הסירו את משקפי התלת מימד,הוא באמת מכוער במציאות, ולמי מכם שלא הבין הוא כנראה לא חלק מביליארד האנשים בעולם שכבר ראו את התופעה ששמה אוואטר, ואם אתם עדיין קוראים את השורה הזו ומתלבטים ללכת אז אתם אדיוטיים או סתם משחקים אותה?!?) רוברט פטריק (תנו כבוד, מדובר בשוטר, רובוט בעל 9 הנשמות שמירר לשוונצינגר את החיים עוד לפני שהוא השתלט על קליפורניה "בשליחות קטלנית 2") צירוף מקרים אתם שואלים? שניהם שיחקו בשוברי קופות ענקים כל אחד בזמנו ששיכים לבמאי הגאון (לא, לא יורם) ג'יימס קמרון (אני מלך העולם!!!! – אחראי בין השאר על שליחות קטלנית 1-2, טיטאניק וההיסטריה שהחזירה את הכבוד למילה קולנוע והחוויה המדהימה של כל הזמנים אוואטר (פששש… גדלו הדרדסים האלה).
* משפט מהסרטים: "אל תירו אני עיתונאי"
הצבא אמריקאי הוא המקור לגאווה לאומית, למצוינות, כבוד ושאיפה לטוב ביותר, והוא שייך ללא אחרת ממעצמת העל החזקה והגדולה ביותר עלי אדמות הלא היא ארצות הברית של אמריקה (ממש כמו כוח המחץ). אבל עם כל הפרגון שהוא בהחלט מגיע, ישנה הרבה התרסה מצד התקשורת באמריקה, נראה שלא משנה מה הגברים בחאקי עושים הם תמיד מקבלים ביקורת שלילית שלבסוף מחלחלת ומשפיעה על דעת הקהל. אם חושבים על זה לאורך כל ההיסטוריה, חיילי אמריקה היו עדים להרבה אש ולא מאויבים מבחוץ אלה מאחיהם האמריקאים. בוויאטנם לדוגמה דעת העם הייתה כל כך חצויה עד כדי כך שהינו עדים להולדתם של ילדי הפרחים ("מיק לאב נוט וואר") שהאמינו בהרמוניה, אהבה ושלום ("סקס, סמים ורוק'נרול") בשנות השישים, שהובילה לאחד הפילוגים והמשברים הסוציו-אקונומים הגדולים ביותר שידעה המדינה, מי שלא התגייס נחשב לבוגד ומי שכן נחשב לרוצח, במילים אחרות אין מנצחים, כולם מפסידים. אמריקה למדה שיעור מאוד חשוב שבכדי לנצח מלחמות בחוץ, צריך לדעת לעשות שלום בבית, ספק גדול אם השיעור הזה נלמד בימינו, שצעירים אמריקאים נהרגים יום יום בלחימה העיקשת בעירק ועדיין יושבים להם ספקנים מאחורי דסק החדשות, שחכמים להגיד שהמלחמה הזו לא הייתה צריכה לקרות ומגנים על אותם אנשים ששומרים על ביטחונם. חשבתם פעם מה היה קורה אם הצבא היה מיישם את לחימתו בעזרת כוחות אל טבעיים, לוחמה פסיכולוגית, קריאת מחשבות, מעבר דרך קירות, פיזור עננים והריגת עזים במבט אחד? נשמע הזוי, מה אם אגיד לכם, שיש טוענים שיש אמת בדבר, אי שם בעצומה של המלחמה הקרה (הם ניסו להעתיק מהרוסים), הצבא אמריקאי ניסה להרכיב צוות מיוחד של אנשים בעלי יכולות מיוחדות שיפחיתו את ההרג והקטל שהיא תוצאותיה הכואבות של כל מלחמה.
אם כל זה לא נשמע מוזר מספיק, אז גרנט הסלוב שעושה סיפתח בקריירת הבימוי שלו לקח יוזמה וקפץ היישר למים העמוקים יחד עם סוללת כוכבים מרשימה בכדי שתספר את סיפור "הגברים הבוהים בעזים" המבוסס על פי רב המכר של העיתונאי ג'ון רונסון (חשוב להזכיר שלא מדובר במדע בדיוני אלה בסיפור אמיתי, לטענתו כן). עלילת הסרט מספרת את סיפורו של העיתונאי בוב ווילטון (מקגרגור) שדי משועמם מחיי השגרה, עד כדי כך ששעמם את אשתו לזרועותיו של העורך שלו, מחליט לעשות מעשה ולצאת לחפש את הסיפור הגדול הבא בכווית, זאת לאחר שקיבל קצה חוט לסיפור שנראה על פניו לא מהעולם הזה, מה שהוא לא ידע זה מה שמחכה לו שיפגוש את לין קאסידי (קלוני) שהוא טיפוס אפלולי ומוזר שמתוודה בפניו לאחר הכרות קצרה שהוא חלק מיחידה ניסיונית שנקראת "צבא כדור הארץ" שמטרתה הייתה לשנות את פני המלחמות. קאסידי מספר לווילטון שהוא בתפקיד והוא בחיפוש לאחר אביו הרוחני ומייסד היחידה ביל דג'נגו (ברידג'ס) שנעדר. בוב שיעשה הכול בשביל ההרפתקה טובה מצרף ללין למרות סיפוריו המופרכים ויוצא למשימה בעקבותיו של ביל. בין החוויות שהשנים עוברים יחד לאורך כל המסע, לין מספר לבוב על כל ההיסטוריה שלו ביחידה המיוחדת שהביאה אותו עד הלום, בוב בין השאר זוכה גם לשמוע על לארי הופר (ספייסי) שהיה כבשה שחורה בצוות שגרמה בסופו של דבר לסילוקו ולהיעלמותו של דג'נגו ופירוק היחידה המובחרת.
אז מה בגדול, למרות כמה וכמה קטעים משעשעים במיוחד ובהתחשב בשמות הכבדים שמככבים זה לצד זה, נראה שמרוב עזים אין רועה, אולי בגלל זה הבחירה לשם הסרט מצוינת כאן, קשה להבין מה ניסו להעביר לנו כאן, מה המסר או הלקח, אולי המלחמה בעירק הפכה להיות כל כך אבסורדית בעיניי המבקרים שהם צריכים להמציא סיפורים כדי לנחם את עצמם בעובדה שכל עוד יש את הוליווד יהיו כמה טמבלים שיאמינו וירוצו לראות את הסרט המגוחך הזה, במילה אחת, אבסורד. אני מאמין שהטריילר מכסה את רוב מה שכדי לראות בסרט ולא יותר, מילה שלי, אל תצאו עז.