1909 - פורטל התרבות של תל אביב

 סלב עם בקבוק- סינדי קרופורד

צילום: יח"צ

הפלסטיק הוא התוצר המופלא של תעשיית הנפט, שפתח עידן חדש לחומרים בשימוש האדם. חומר גלם רבגוני, הכולל סוגים רבים של חומרים בהרכב משתנה, כמו גם בצבעים ובמרקמים רבים ושונים. רוב החומרים הפלסטיים הם חומרים סינטטיים – מעשה ידי אדם ומעצם היותם כאלה, ניתן לתכנן ולתפור את תכונותיהם לפי רצוננו. ניתן להעניק להם חוזק או גמישות, שקיפות או צבע ועוד שלל תכונות, אותן ניתן להתאים לאופן השימוש ולצורך הנדרש מהפריט, וזאת הסיבה העיקרית בגינה הפך הפלסטיק למרכיב כה מרכזי בחיים המודרניים.

החומר הפלסטי הראשון שהומצא היה הצלולואיד (המשמש בתעשיית סרטי הצילום); לאחריו (לשמשות ולעדשות), הניילון, הגומי הסינתטי, הפוליאתילן, הפי.וי.סי., הטפלון, האקרילן, האורלון, והדקרון.

הביטו סביב, הפלסטיק מקיף אתכם. עכבר המחשב שלכם לדוגמא, עשוי פלסטיק, וכך גם מארז המחשב ורוב חלקי המסך שלו. יש להניח שגם חלק ניכר מהבדים בבגדים שלגופכם עשויים מפלסטיק, ושמסביבכם מונחים עוד עשרות רבות של פריטים העשויים ממנו. כיצד בעצם הפך החומר הזה, לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, ומדוע הוא נחשב לאחד החומרים המזהמים והמזיקים ביותר שהמציא האדם, ולאויב הראשון במעלה של שוחרי הסביבה?

נזקי הפלסטיק:

משה מרגלית, מנכ"ל חברת D.M.M למוצרים אקולוגיים טוען כי הפלסטיק, חרף הנוחות שהוא מאפשר בשימושו רכש לעצמו בשנים האחרונות מוניטין כאויב הסביבה והסיבות לכך קשורות בעיקר לתהליך הייצור והשינוע שלו, וכן לחומרי הגלם מהם מייצרים אותו, ולאיטיות בה החומרים הפלסטיים מתכלים באשפה וכן לחומרים שמופקים בתהליך ההתכלות. "חומר הגלם של יותר מ- 90% מהחומרים הפלסטיים הוא הנפט הגולמי" אומר מרגלית ומוסיף: "נוכח ההכרה בהתמעטות מאגרי הנפט בעולם והמודעות לזיהום האוויר שכרוך בהפקת וזיקוק הנפט יש להניח שייצור הפלסטיק ייעשה בעתיד בתהליכים כימיים במעבדה. שריפת הנפט במנועים המוזנים בדלק פולטת גזים, שלדעת המומחים אחראים לתופעת התחממות כדור הארץ ולשינויי האקלים הגלובליים".

מלבד תרומתה של תעשיית הפלסטיק לזיהום האוויר והמים, מוסיף מרגלית התעשייה העמידה את העולם מול בעיה שלא הכיר קודם לכן. "החומרים הפלסטיים אינם מתכלים וזאת כשלעצמה בעיה רצינית שהעולם מנסה להתמודד עימה". הוא מבאר: "בטבע קיימים מיקרואורגניזמים ומתרחשים תהליכים טבעיים העוזרים לפירוק חומרים. החומרים הפלסטיים אינם "מוכרים" לטבע, ולכן אין הוא יודע כיצד לפרקם. זאת הסיבה כי אורך חיי הפלסטיק כמעט אינסופי. ומכאן: שמצבורי האשפה של החומרים הפלסטיים נערמים מבלי שאפשר לסלקם, גם לא על-ידי שריפתם, בעיקר משום שהפלסטיק בבעירתו פולט מזהמים רבים: דיוקסינים רעילים ומסרטנים, ציאנידים ועשן מסרטן המסוכנים לאדם". עוד מציין מרגלית כי פליטת הגזים גורמת למפגע סביבתי חמור, מיליוני טונות של פלסטיק, שהוא חומר אטום לאוויר ולמים, חונקים שטחי קרקע נרחבים וגורמים לירידה ממשית בתפוקת היבולים החקלאיים עד כדי עיקורה של הקרקע".

השוני בין סוגי הפלסטיק השונים יוצר בעייתיות גדולה במחזורו. בניגוד לזכוכית, שמרכיביה קבועים (למעט הצבע) וניתן למחזר יחד מגוון ממוצריה, להתיכם ולהשתמש בחומר הגלם מחדש, הפלסטיק כאמור אינו חומר גלם אחיד וקבוע. "אפילו מוצר שכיח כמו בקבוק משקה אומר מרגלית "מכיל לפחות שלושה חומרי גלם שונים, שכל אחד מהם שימש לייצור רכיב מסוים של הבקבוק- הבקבוק עצמו, מכסה הבקבוק והסוגר- וצריך להפריד בין שלושת הרכיבים לפני שמתיכים את הבקבוק. אנשים רבים אינם מבינים את ההשלכות של הימצאות הפלסטיק בסביבתם הקרובה ונראה כי הם פשוט התרגלו לצרוך אפילו מזון ושתייה בעזרת כלים חד פעמיים ובקבוקים מפלסטיק, ההשלכות על הסביבה ובריאות הגוף לא תמיד ברורה ומטופלת בהתאם, ושינוי האמיתי מוכרח לצמוח מלמטה, מהדברים הקטנים".

סוגי הפלסטיק וערכם:

ההבדל בין סוגי הפלסטיק השונים הוא במידת הידידותיות שלהם לסביבה ולאדם. על-פי עיקרי החוק
לסימון מוצרים פלסטיים, בפינת כל מתקן או מוצר פלסטי צריך להימצא תבליט דק של משולש ובו מס' ולעיתים גם אותיות המציינים את סוג הפלסטיק.

1. PET –חומר פלסטי סביר לשימוש.
2. HDPE – סוג של פוליאתילן.
3. PVC - הווניל, חומר שיוצר מפגעי סביבה קשים הן בייצור, הן בהשמדה והן בהטמנה. הוא מסוכן לאדם בעיקר בחום גבוה ובשריפה; שכן בתהליך הייצור או כשהוא נשרף, משתחררים ממנו רעלנים מסרטנים והוא אף גורם למפגע סביבתי חמור.
4. LDPE- חומר פלסטי גמיש.
5. PP-  פוליפרופילן, התחליף המועדף לוויניל, ניתן למחזור.
6. PS – פוליסטירן- משמש בכלים חד-פעמיים.
7. כל שאר חומרי הפלסטיק האחרים.

סקרלט ג'והנסן האגדית

צילום: יח"צ

עובדות ומספרים:

- בישראל מייצרים מדי שנה כ- 2.7 מיליון טון של אשפה ביתית, כ-250,000 טון מתוכם הם מוצרי פלסטיק המגיעים בסופו של דבר לאתרי סילוק פסולת.
- הצריכה השנתית של פלסטיק בעולם גדלה מכ-5 מיליון טונות בשנות ה-50 של המאה שעברה לכ- 100 מיליון טונות כיום. בעולם המערבי גדל שיעור הצריכה של חומרי הפלסטיק בכ-4 אחוזים בשנה.
- מדי שנה מחולקות במרכולים, במכולות כחמישה מיליארד שקיות פלסטיק. מתוכן, כשלושה מיליארד הן שקיות ה"גופיה", יתרתן, כשני מיליארד, הן שקיות קטנות יותר. משקלן הכולל של השקיות הוא כמה עשרות אלפי טונות מדי שנה, כאשר רובן ככולן אינן נאספות למיחזור, השימוש בהן מסתיים במהרה והן מצטרפות לפסולת הביתית ומוטמנות באתרי ההטמנה או מזהמות את השטחים הפתוחים.
- בעלי חיים יבשתיים וימיים רבים נפגעים מבליעה של שקיות פלסטיק. כ -100,000 בע"ח ימיים מתים מדי שנה כתוצאה מבליעת השקיות וצמחים מכוסי שקיות נפגעים כתוצאה מהקטנת חילוף הגזים
- האמת היא שחומרים פלסטיים כן מתכלים…  אך רק לאחר כ 1,000 שנה!!!
- הפלסטיק מתפורר אופטית, (הופך לאבק) וכך הוא חודר גם למקורות השתייה והמזון שלנו. בבדיקות מעבדה נמצאו תוצרי BPA (ביספינול) בדגים ובמי השתייה. כך שקיימת סכנה ממשית לבריאותנו (ובצדק, יש הרואים במשתמשי הפלסטיק כמעשנים עקיפים).
- מחזור הפלסטיק – הינה בעיה בפני עצמה! החלטנו למחזר, המחזור צורך אנרגיה רבה, ובכך מזהם את האוויר, אומנם הקרקע נותרת נקייה אך נזקי המחזור רבים יותר שכן הוא דורש הובלות, חימום, דחיסה, פרוק, וכד'.

סיג ושיח על אג'נדה סביבתית ופפראצי:

במחקר שהתפרסם באנגליה נמצא כי כל בקבוק מפלסטיק הוא גורם מזהם לפחות כמו נסיעה ברכב פרטי למרחק קילומטר אחד! רוב האוכלוסייה אומנם מודעת לנזקים שנגרמים כתוצאה משימוש במוצרי הפלסטיק, אולם מרביתה אינה פועלת בטובת הסביבה וממשיכה לרכוש בתדירות גבוהה מוצרים העשויים מפלסטיק רגיל. מרגלית סבור כי כל אחד ואחד מאיתנו יכול לתרום למאמץ ולהביא את השינוי האמיתי שגדולי העולם מדברים עליו ובכך להאריך את חיי הכדור עליו אנו חיים ויוצרים דורות חדשים. "המלצתי היא להימנע ככל האפשר ממוצרים העשויים מוויניל ולהעדיף את אחד מסוגי הפלסטיק האחרים, או מוצרים מלינולאום, גומי או חומרים אחרים דוגמת האלומיניום. לגבי כלל מוצרי הפלסטיק, אני מאמין כי יש לצמצם את השימוש בהם או לעשות שימוש חוזר. יש להימנע מארוחות בכלים חד- פעמיים ולעדיף כלי קרמיקה או זכוכית. רבים שותים מבקבוק המשקה הקל ומשליכים אותו כלאחר יד, ממועך אל הפח (במקרה הטוב) ובכך מגדילים את הזיהום הסביבתי. ישנו אם כן צורך להעלות את המודעות בנושא נזקיו של הפלסטיק המתכלה, ולעודד שימוש במוצרים מרכיבים אחרים שישמשו תחליף למוצרים העשויים מפלסטיק. וכנראה כמו כל טרנד, גם הפעם היו אלה הסלבריטאים אשר האיצו את המודעות לנזקי הפלסטיק. המשותף לשחקנית קמרון דיאז, ולדוגמניות העל ג'יזל והיידי קלום הוא שמעבר לעובדה ששלושתן נשים יפות ומצליחות, הוא שהן גם אוחזות באג'נדה ירוקה ויודעות למשל שאסור להקפיא משקאות בבקבוקי פלסטיק, שאסור לחמם משקאות בבקבוקי פלסטיק או להשאיר אותם זמן רב בשמש, וגם בלי לקרוא את שלל האזהרות שמסתמכות על מחקרים רפואיים שמהם עולה כי שתייה מבקבוקי הפלסטיק מסכנת את הבריאות, הן יודעות שבקבוקי הפלסטיק חד פעמיים מזהמים את הסביבה.

כבוד מוזיאוני:

אז נשאלת השאלה מהי האלטרנטיבה? והתשובה- האופציה הירוקה! יש להעדיף ולהשתמש בבקבוקי מזון ושתייה רב פעמיים איכותיים, ואם כבר - אז לבחור בבקבוקים שיקיים ומעוצבים שמתחשבים בסביבה. מסתבר כי לא מעט מפורסמים הוליוודיים צולמו על ידי הפפראצי כשהם נושאים עימם את בקבוקי SIGG השוויצריים, שמתאפיינים בצבעים מתכתיים מבריקים ונחשבים לאקו שיק הכי טרנדי. הבקבוקים הרב פעמיים קלים מאוד וחזקים במיוחד, עשויים מאלומיניום עמיד בשברים ותנאים קיצוניים ובציפוי פנימי נטול ה – BPA שעמיד בפני שחיקה של משקאות חומציים ומוגזים ובעל תכונות שלא משנות את הרכב המשקה גם בתנאים של שהייה בשמש. את האישור הסופי לכך שמדובר בבקבוק ה"חם" ביותר בעולם נתן באחרונה מוזיאון ה MOMA בניו יורק שבחר את הבקבוק לתצוגה הקבועה שלו. לבקבוק פיה מתברגת בצורת טבעת שרבים נוהגים לשאת באצבע אחת: אפשר לעשות ספורט ולחבר הבקבוק ללולאת המכנסיים, ואפשר גם לחבר את הטבעת לרצועת תיק הנשיאה. הסטייל הוא שם המשחק בעיצוב בקבוקים אלה שמעוטרים בהדפסים אמנותיים של אמנים ידועים (וביניהם קית הרינג האמריקני), לצד דמויות קומיקס כמו הלו קיטי ובוב ספוג ועיטורים גראפיים בסגנונות רטרו. מרגלית מספר כי החברה עצמה גם תורמת אחוז אחד מהכנסותיה בעולם לפרויקטים המקדמים את איכות הסביבה. ועוד משהו: הבאזז סביב בקבוקי ה – SIGG הביא לכך שיש אפילו אתרים שאפשר לעצב בהם בקבוק אישי בעל עיצוב ייחודי.