אני אוהב אותך פיליפ מוריס

22 ביולי, 2010 מאת ג'וני אפרמן

מי בכיסא? גלן פיקרה, ג'ון ראקווה 

מה הקטע: דרמה קומית

על השעון:  102 דקות

נוחת אצלנו: 1.7.2010

יעלו ויבואו: ג'ים קארי (מדהים כמה הבעות פנים יכולות להיות לאדם אחד), יואן מק'רגור (מישהו אמר יודה?), לסלי מן (נו זאת הבלונדית מ…)
 
* משפט מהסרטים: “I’m Gay”

 

i-love-you-philip-morris-poster-300-x-400.jpg

 

"לצאת מהארון" למה מתכוון המשורר? אם נלך קצת אחורה בזמן לשנת 1869 ליתר דיוק, בימים קצת יותר חשוכים מדעת והבנה, אז ניסה הוגה הדעות הגרמני קרל היינריך אולריכס (האבא הרוחני של קהילת הגאים) להביא לתודעה את רעיון החשיפה העצמית ובעצם בכך לתת שיוון זכויות לאלה שבחירתם המינית שונה מזו של הכלל. קשה לומר שהצליח אבל לזכותו יאמר שהוא בהחלט התחיל משהו בשינוי המיינסטרים של דעת הקהל לגבי הומוסקסואלים ולסביות.
 
כיום המשמעות "יציאה מהארון" מתפרשת כתהליך של קבלה עצמית ושל הסביבה ונותנת ביטוי של יציאה מהחושך אל לאור והתמודדות עם החששות העמוקים מדחייה ואכזבה. עצם היציאה מתבטאת בחיים ללא מסכה ומהווה כמין טקס מעבר מדיכוי ובושה של תחושת הסטיגמה לגאווה אישית.

הקהילה הגאה מתקבלת בקלות דעת רבה מבעבר והפכה לטרנד עם סטייל, צבע ומוחצנות. בין הגאים והמשפיעים נוכל למצוא שמות כמו: הגדול מוכלם אסי (תעשה לי ילד) עזר, עברי (זכה לאהוב) לידר, אמיר (כולם רוקדים עכשיו) פיי גוטמן, קורין (אנחנו זן נדיר) אלאל, יהודית (באה מאהבה) רביץ, גיל (שים משהו על האש) חובב, גל (כוכב נולד) אוחובסקי, מיקי (באתי נדלקתי) בוגנים ועוד רבים וטובים.

אז אם על כל אלה שמעתם כדי שתשמעו את סיפורו המופלא סטיבן ג'יי ראסל שהוא גם גיבור הסרט "אני אוהב אותך פיליפ מוריס" המבוסס על פי סיפור אמיתי והזוי. סטיבן (קארי) הוא איש פשוט המנהל חיי משפחה "למופת" כשוטר מקומי לצד אשתו (מן) הנוצרייה ההדוקה וביתו הקטנה. לסטיבן יש כמה שלדים בארון (וזה עוד לפני שהוא יצא ממנו) ראשית הוא מקיים יחסי מין עם גברים בתדירות גבוהה ושנית במסגרת עבדותו כשוטר הוא נחוש בדעתו לדעת מה עלה בגורל הוריו הביולוגים, דבר שלא עולה יפה לאחר המפגש עם אימו והדחייה ממנה.

העלילה מסתבכת כאשר לילה אחד סטיבן מעורב בתאונת דרכים קטלנית ובכך מחליט לשנות את חיי ולצאת מהארון ועוזב את אשתו וביתו ומתחיל חיים חדשים וראוותנים לצד בחור צעיר במיאמי ביץ'. בכדי לממן את חיי המותרות הוא עוסק במעשי מרמה ונוכלות של זיוף מסמכים והונאות של חברות הביטוח. לבסוף "על ראש הגנב בוער הכובע" וסטיבן נשלח לכלא שם הוא פוגש לראשונה "באהבת חיי" פיליפ מוריס (יואן מק'רגור) אסיר ביישן ומופנם. מערכת היחסים בין השנים מתפתחת בשליחת "מכתבי אהבה" אחד לשני בגלל היותם במחלקות שונות בכלא, עד שלבסוף מצליח ראסל לגורם להעברתו לתא של מוריס. כאשר מוריס מועבר לבית כלא אחר, מחליט סטיבן לנסות שיטות רבות ומגוונות על מנת לברוח מקוטלי בית הסוהר ולהיות שוב בחיק אהובו. לאחר שלבסוף מצליח הוא לעולם לא חשב מה הגורל הכין לו.

אז מה בגדול?

האמת, היה קשה לי להאמין שהעלילה הזו אמתית (ומי שראה את הסרט יסכים איתי) בתחילת הסרט יש לנו אינדיקציה לכך בכתוביות הפתיחה כתוב שהעלילה מבוססת עלפי סיפור אמיתי ושנייה לאחר מכן כתוב Really ("באמת קרה" שלא יהיו ספקות בדבר אמינות העלילה) אולי בגלל שהסיפור כל כך מופרח שפשוט אי אפשר להבין כמה יצירתי יכול להיות המוח האנושי. אני בכל אופן קיבלתי חותם סופי שחיפשתי את סטיבן ג'יי ראסל בגוגל והבנתי שפשוט אין גבול למה שאהבה יכולה להוביל אותך לעשות.

משחקם של קארי ומק'רגור משובך אך טיפה מוחצן מצידו קארי (אי אפשר בלי טאץ' שלו לדמות). מה שחבל הוא שהסרט יצא בהפצה מוגבלת בארץ (פתח את פסטיבל הסרטים ההומו-לסבי בתל אביב בשבוע שעבר) ובעולם אולי בגלל התכנים הגרפים שלו, ואולי בגלל חוסר הפרגון שקיבל מצד חברות ההפצה אמריקאיות (לבסוף חברת הפצה צרפתית לקחה על עצמה את המושכות, אז שאפו "ויו לה פורנס") שדחו את תאריך ההפצה המקורי ובכך צמצמו את הרווחים ותהליך היח"צ דבר שכמובן הפך את הסרט לכושל בקופות.

אפשר להגיד שזה לא סרט שנעשה בכדי לרצות את קהל המעריצים של אף אחד מהמגה סרטים שלוקחים חלק ממנו ואולי בגלל זה טמון הקסם והייחוד שלו מפרויקטים קודמים שהתרגלנו לראות מכל אחד מהשחקנים הראשיים. מאידך מעניין לראות איך הסרט מקבל את אהבתם של המבקרים (כמו תמיד הם הולכים נגד הזרם ודעת הקהל). עדיין קשה להבין איך בחברה כה נאורה הדעות נשארו עדיין בחושך וסרט כזה לא מקבל את הבמה הראויה אלה זרקור קטן וחסר משמעות. אז אם אתם סקרנים או סתם רוצים לפרגן ולהתעניין, תוכלו ליהנות מהסרט בקולנוע רב חן במגדלי האופרה בתל אביב (שהוא בעצם הקולנוע היחידי שבו מוקרן הסרט). אז עד לפעם הבאה, מוקדש לכל חברי מהקהילה הגאה.

טריילר

 

וחטיף נוסף לסיום:

*הזוי – עצומה לשחרורו של סטיבן ג'יי ראסל הצביעו והשפיעו ואולי בזכותכם הוא יקבל חנינה ממאסר עולם שקיבל ל144 שנה:
http://www.thepetitionsite.com/1/free-steven-jay-russell

 

נושאים: חי בסרט, קולנוע |


2 תגובות

  1. מיטקו :

    גדול!

  2. ליאור :

    יופי של ביקורת לסרט, חבל שיש קצת שגיאות כתיב…

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.