ויקי כריסטינה תל אביב
31 באוגוסט, 2010 מאת דנית בן סימוןויקי כריסטינה- השם טומן בחובו הבטחות של יין טוב ורומנטיקה בסגנון לטיני. ואכן כשמגיעים למתחם התחנה בשכונת נווה צדק בו נמצאת המסעדה, מרגישים שנמצאים במרכז תרבות שוקק חיים בלב עיירה ציורית בדרום ספרד של המאה ה19 .
המסעדה ממוקמת תחת עץ פיקוס עתיק ששולח את ענפיו העבים ונותן צל לכל אורחי המסעדה, וכאשר מבחינים בהרמוניה שנוצרת בין האדם לטבע נדמה כי הוא נולד בדיוק למטרה זו. מוסיקה לטינית חרישית נשמעת ברקע. אווירה מושלמת למפגש רומנטי או לשיחה קולחת עם חברים ותיקים. קשה שלא להתאהב בו במקום. השולחנות צרים וארוכים, מעוטרים בפסיפס תכול. ושם, מתחת לעץ הפיקוס, לפני לגימת טיפת היין הראשונה יש תחושה לא מוסברת של שכרון חושים ונדידה לארץ רחוקה.
מלצרים בשחור הסתובבו אנה ואנה וביקשו לדעת מה נזמין. התפריט היה ברור, מפורט ומי שלא הבין מה המשמעות של המנות, יכול היה לקרוא את כוונת המשורר ליד שמן הספרדי. המחירים לא היו גבוהים, אך כדי לחרוץ דעתי ברמה הטכנית רציתי לראות את גודל המנה.
הזמנו סלט אנסלדה דה טומטה טרי ומושקע שבתחתיתו מתגלות קוביות מפתיעות וטעימות של קרוטונים שנספגו בעגבניות השרי וברוטב, בצד הזמנו קוליפלור אי פימנטון פרסקו שזה כרובית מטוגנת בטעם חמוץ מתוק. מנה שהצליחה להפתיע קצת את החיך, בנוסף הזמנו פטאטס בראבס שחובה לאכול בכל ארוחת טאפאס. הם היו טעימים אך לא הכי טובים שאכלתי.
פסקדו קון סלסה דה אספיקנה אי גרבנזוס - פילה דג ים צרוב על הפלנצ'ה מוגש על תבשיל תרד, גרגרי חומוס ועגבניות. תבשיל עסיסי וממלא עם טעמים של חו"ל.. ולקינוח הזמנתי קסטה שהיא למעשה פרורי טוויל עם מוס שוקולד בציפוי שוקולד. כל קשר בין הקסטה המוכרת למה שהוגש הוא מקרי בהחלט. המנה הייתה סוג של מוס שוקולד דחוס בצבע חום. כבד, משמים וטעון שיפור.
האוכל היה טעים ולא מעבר אבל האווירה הפכה כל ביס למעדן מלכים. המנות היו מפתיעות בגודלן הנדיב, בפשטות היחסית, בזמן המהיר יחסית שהם הוגשו, למעט מנה אחת שהזמנתי באמצע הארוחה, שפרחה מזיכרונו של המלצר. מלבד זה המלצרים היו חייכנים ואדיבים ושמחו לתת שירות, מוטיב שאינו שכיח בהרבה במסעדות בארץ. אולי זה בגלל שהמסעדה נפתחה לאחרונה והם לא נשחקו מהעבודה הקשה או שגם הם נדבקו באווירה המשכרת של המקום.
כשהגיע החשבון לרגע חשבתי שהמלצרים התבלבלו ושכחו לחייב אותי בכמה מנות וכשהבנתי שבעצם הארוחה לא הייתה יקרה בכלל אז התאהבתי שוב.
מקום קסום, אגדה אורבנית בלב המטרופולין. שווה ביקור ועדיף עם מאהב לטיני.
מתחם התחנה מבנה 17, תל אביב
טלפון: 9444144–057
שעות הפעילות:
א - ה עד לקוח אחרון - 12:00
ו - ש עד לקוח אחרון - 12:00
נושאים: אוכל |
1 בספטמבר, 2010 בשעה 10:09
מעורר תיאבון:)
2 בספטמבר, 2010 בשעה 0:40
כתבה מעולה
באמת מקום טוב